עקרון מס' 3 - טעות = למידה = הצלחה = מקפצה

טעית, טעית שוב, שוב טעית, טעית גם כאן – נכשלת. ותראה אותו - הוא הצליח ואתה טעית. אתה כישלון.

כבני אדם יש לנו נטייה לחבר טעות לכישלון. הם אכן מחוברים, אך אנחנו נוטים לקחת את החיבור ביניהם כמה צעדים גדולים מדי קדימה ומחברים אותם באופן הלא נכון. אם נכשלת זה אומר שטעית, אם טעית זה לא אומר שנכשלת.

בבסיסו של כל כישלון ישנה טעות או מספר טעויות, וכישלון זה דבר כואב. הוא כואב כי אנחנו שונאים לטעות והוא כואב כי הוא השוואתי ולא עומד בפני עצמו. אי אפשר להיכשל בעצם הקיום, צריך להיות משהו להשוות את עצמנו אליו ולסטנדרט שלו. כישלון למעשה אומר שבהשוואה למדד ההצלחה (שלי, של מישהו אחר או של היעד שלקחתי) לא הגעתי לשם ואנו נוטים לחשוב שמשום כך 'אני לא מספיק טוב'.

אנו מתוודעים אל המושג 'טעות' כשאנו פעוטות ומתחילים ללמוד. אנו טועים שוב ושוב עד שאנחנו מצליחים להתהפך, לעמוד וללכת. בשלב הזה אנו נתקלים בקשיים, אך עוזרים לנו ומתקנים אותנו ואנחנו מקבלים את זה וממשיכים לנסות. בלי פרשנות כזאת או אחרת.

בערך בגיל שבו אנחנו מתחילים לנסות להתלבש לבד, אנחנו גם מתחילים לתת לדברים פרשנות. אנחנו עושים משהו והאנשים החשובים סביבנו אומרים "אתה עושה את זה לא נכון". בעוד הם בדרך כלל עושים זאת מתוך כוונה חיובית לתת פידבק, או סימפטיה, אנו לפעמים שוכחים שמנסים לעזור לנו ומתחילים לנטור על כך שמעירים לנו על טעות.

והדבר מחמיר כשמגיעים לגן ומתחילות ההשוואות והתחרותיות.

"תראו איזה יופי,דני הצליח..." אבל אני לא הצלחתי... עשיתי מלא טעויות – דני יותר טוב.

וכשאנו מגיעים לבית הספר המושג 'נכשל' מגיע ותופס מקום בעולם המושגים שלנו. קיבלנו נכשל או נכשלנו במשהו לכן אנחנו כישלון. אלא שמאחוריי כישלון יש טעות או טעויות ובסופו של דבר הוא משוב שיש משהו שצריך ללמוד כדי לדעת לעשות אחרת בפעם הבאה.

תנו לנו רגע להציע לכם פרשנות משלנו למושג "נכשל": נדרש כרגע שיפור למיומנות.

איך יודעים? פשוט, כי היו טעויות וטעויות מאפשרות משוב אשר מאפשר זיהוי של מחסור במיומנות. ואותו הזיהוי - מאפשר למידה.

מן הבלתי נמנע שאתם מכירים מישהו שעושה טעויות ולא ער לזה. לא קולט, לא מוכן להודות. האם יוכל לשנות? האם יוכל לשפר את איכות חייו ואת התוצאות? מן הסתם התשובה היא לא.

ולכן, טעות היא הזדמנות מצוינת להצלחה. טעות מזוהה = הצלחה!

ההבנה הזו מאפשרת פתיחה של דיון חסר בושה ביננו לבין עצמנו וביננו לבין אנשים אחרים, שבו אנו יכולים לאתר טעויות ולגייס רעיונות ופתרונות לפעם הבאה.

כדי להצליח למצוא את הדרך שמתאימה לנו אנחנו צריכים לטעות, כי בלי טעויות אנחנו לא יודעים אם אנחנו בדרך הנכונה. לכן שווה לאפשר לעצמנו לטעות והרבה, כי מכלול הלמידה מהטעויות הללו בסופו של דבר יביא להצלחה בו אנחנו מתקשים.

ברגע שגילינו את הדרך האישית שלנו להצליח אנו יכולים להעתיק את העקרונות והמאפיינים שלה לתחומים אחרים בחיינו, וכך אנו מייצרים לעצמנו מקפצה לאיכות חיים טובה יותר.

טעות = למידה = הצלחה = מקפצה -> נכון שזו נקודת מבט כיפית ומשחררת?

אז הרשו לעצמכם לטעות כמה שיותר כדי שתוכלו להצליח למצוא את הדרך שלכם ליצור מקפצה באיכות החיים שלכם.

יאללה חגיגה!!!

נשמח לדעת מה דעתכם על הגישה שלנו בנושא הזה, ואם יש לכם שאלות, הערות או הארות אתם מוזמנים לשאול פה בתגובות או במייל :)