הוא אף פעם לא אומר לי שהוא אוהב אותי...

לקוחה שלי פעם העלתה את זה שבעלה לא אומר לה שהוא אוהב אותה.

הוא עושה כלים, זורק את הזבל, שם כביסה במכונה. אבל לאמר הוא אומר מעט. הוא לא חייב לעשות את כל אלה. היא הפנסיונרית מביניהם אבל הוא עושה. למענה.

אם ככה, שאלתי אותה, יכול להיות שבמעשים הוא אומר שהוא אוהב אותך? האם כשהוא מפעיל את מכונת הכביסה מבחינתו זה מילים? היא חייכה. לא חשבה על זה קודם. היה מרגש לראות אותה מתמלאת באושר ומבינה כמה הוא מביע אהבה.

הצעתי לה להתאמן על כך שבכל פעם שהיא שהיא תשמע או תראה אותו עושה משהו במקומה לשמוע אותו בראש אומר לה שהוא אוהב אותה. היא אימצה את זה והתאהבה בנתינה היומיומית שלו. היה כיף לשמוע איך היא מתקרבת אליו מחדש ומחבקת במקום לכעוס.

בעיניי באופן כללי אהבה זה עניין של פרשנות. לכל אחד מאיתנו יש דרך שבה הוא אוהב לקבל אהבה ולתת אהבה.

דוגמא נפלאה לזה הייתה בערב יום ראשון בתוכנית 'הישרדות', כמובן שעם טילטיל המופלא שעולמו שונה מאשר של האחרים מלא פשטות, אותנטיות ואנושיות.

ראיתי איך טיטי, רוסלנה ועמרי (כוכבי) צוחקים על טילטיל הלא רומנטי כי הוא לא קונה לאישתו פרחים. שמבחינתו רומנטיקה היא לשטוף לה את האוטו, למלא אותו בדלק כדי שהיא לא תצטרח לבזבז זמן על זה, להיות שם בפרטים הקטנים. הוא אמר את המשפט הבא: "לא כל אישה רוצה פרחים. מה אישה רוצה? אישה רוצה שתהיה בנאדם". זה היה עצוב לראות את מה שהם לא מבינים. איך הם לא מסתכלים על העולם רק לרגע דרך עיניו של נהג מונית ארצי ומעשי ורואים איך הוא אומר שהוא אוהב במעשים אחרים.

אני והפרחים שחיכו לי כשהגעתי להולנד השבוע - ההולנדים הם העם הגבוה ביותר בעולם, אז גובה הגבעול בהתאם...

אני באופן אישי אוהבת פרחים ופתקים וכל הדבק הזה ולכן גם קורץ לי להסכים איתם, אך אני מסכימה איתו עוד יותר. מה שווים כל הפרחים והפתקים אם אין ליד זה התחשבות, שיחה ומעשים? יכל להיות מגניב שידאגו לשטוף לי את האוטו ולנפח את הגלגלים...

אצל רובנו החיים מלאים בלחצים, עשייה, עניינים... לא בכל רגע אנחנו פנויים להיות מעולפים מאהבה ולא בכל רגע אנחנו אוהבים את מה שאנחנו רואים וזה בסדר. לגמרי כך. כי כאשר אנו מקבלים את הצד השני כמו שהוא ומוכנים להתקדם איתו ביחד כמו שהוא בהומור במקום בלחץ, בשמחה במקום בכעס, בדרך כלל הוא נפתח לצמוח ולגדול.

אז אני בעד שילובים וכשהגעתי להולנד חיכתה לי שושנה באוטו וזר פרחים בבית וזה אחרי שבפעם הקודמת הוא שאל מה אני רוצה שיחכה לי כשאגיע הביתה. איש חכם...

אבל את הפרחים לשנה אני שלחתי אליו. למה? כי מי אמר שזה התפקיד של הגברים? לא מגיע לו לקבל גם כן אהבה ממני?

וכי ידעתי שזה יוריד לו את הלסת בהפתעה וישמח אותו. וככה היה. לראות אותו מתבלבל מרב התרגשות היה אחד הדברים היפים בחיי הזוגיים אי פעם. זה היה שווה כל זוג נעליים ועוד כמה דברים ויותר מרגש מהלקבל את הזר בעצמי.

אני בטוחה שאם נשאל את ורד אישתו של טילטיל אם הוא אוהב אותה היא יודעת את התשובה. יכול להיות שהיא הייתה שמחה לקבל פרחים אך אני בטוחה שהיא מברכת על שיש לה בנאדם אמיץ ואנושי לידה שלא מתיפייף אלא עושה את הדברים שלו עמוק מבפנים.

לפי איך שהוא מדבר עליה היא עושה את זה למענו וככה זוגות נשארים אוהבים. ולא רק זוגות כאלה גם קולגות וחברים. נתינה הדדית היא הדבר שמחזק כל מערכת יחסים.

מה אתם חושבים?

שבוע מלא אהבה,

הילה שגיב - מיס פריזמה