עקרון מס' 6: העבר ≠ הווה ≠ עתיד

רובנו חיים בעבר. אם נראה או לא נרצה, באופן מודע או שלא - כאשר אנו נמצאים בסיטואציה מסוימת, אירועים דומים מין העבר עולים לנו בראש וחוט המחשבה שלנו מתחיל להסתבך סביבם. אנו כבר יודעים בוודאות מה תהיה התוצאה עוד לפני שפעלנו או שדברים קרו.

לדוגמא, ישנו מנהג לפיו עם כניסת השנה האזרחית החדשה, לוקחים החלטה לשנה החדשה, או כותבים רשימת מטרות (new year resolutions) שנתית אותה רוצים להשיג – לא לאכול שוקולד, להיות רגוע יותר עם הילדים, לעשות ספורט כל יום וכדומה.

אם נשאל, רוב האנשים יגידו ש'עליהם זה לא יעבוד'. זה סתם קוריוז משעשע או אפילו בדיחה טובה. למה הם חושבים ככה? כי בערך במרץ מרבית האנשים הפרו את ההחלטות שלהם עשרות אם לא מאות פעמים. במקרה הטוב הם הצליחו לעמוד במטרה אחת.

והנה, תוצאות העבר מוכיחות את זה שבטח תוך שבוע הוא כבר יכשל - כי הרי בעבר הוא נכשל. גם אם הם הפחיתו כמויות, נרגעו חלקית וכדומה עבורם זה לא נחשב.

והאם זה משמח אותם? לא ממש... והגרוע הוא שזה ממשיך לתחומים אחרים. כל מיני קביעות, חוקים וכללים שקבענו לגבי החיים ולגבי עצמנו שמלוות אותנו בכל הצעדים שאנו עושים.

• אני אמא מצוינת

• אני גרועה בריאיונות עבודה

• אני לא יודע לעמוד על שלי

• אני חבר מצוין

כל אלה ואחרים קובעים את הסיכוי שלנו להצליח או לא מאחר והלא מודע שלנו הינו גורם מרצה. Ask and you shall receive את מה שבאמת קבעת על עצמך.

ומאוד יכול להיות שזה כבר ברור לך, וניסית אין ספור פעמים לשנות את איך שאתה חושב על עצמך וזה לא עזר. ישנו חלק אחד שלא לקחת בחשבון וזהו המח הביולוגי, החלק השקט במערכת המחשבה>פעולה שלך, ואת דרך הפעולה שלו.

המח שלנו אוהב דפוסים. הוא אוהב דפוסים בצבע, בצליל, בתחושה.. והוא גם אוהב דפוסים שיכולים לעזור לו לייצר הכללות וכללים.

כדי להתמודד עם המציאות מלאת הפרטים והניואנסים שנקלטים, המח שלנו מחפש חיפוש אקטיבי של דפוסים בדברים שמתחוללים מסביבנו. במוסיקה, באוכל, באנשים, באירועים שקורים לנו בחיים ועוד.

ואיך הוא עושה זאת? הוא נובר בעבר הקרוב או הרחוק מבחינתו הם כאן ואם יש מספיק קלטים נכנסים – נוצר כלל.

המנגנון הזה הינו קריטי להישרדותנו כי אחרת היינו הולכים לאיבוד ומהצד השני הוא המכשול שלנו כי הוא גורם לנו להיצמד לקביעות שונות לגבי עצמנו, סביבתנו וחיינו ובמילים אחרות – אמונות שונות שלא בהכרח הן נכונות.

והכל מבוסס עבר!

ולא בהכרח נכון!

בדרך הראש אנחנו מאמינות שכדי לעשות שינוי חיובי בחיינו ולקבל תוצאות אחרות, אנחנו חייבות וחייבים ללמוד לשחרר את העבר. ברגע שאנו מבינים שמה שקרה בעבר יכול להישאר שם ושמי שנותן לזה להשפיע עלינו עכשיו זה רק אנחנו, אנו מרשים לעצמנו לראות את מגוון האפשרויות אשר באמת עומדות לפנינו.

תבינו, המנגנון הביולוגי הזה הינו גם סובייקטיבי לגמרי, ולכן אנו הם אלה שאוחזים את הפתח להשארת הכללים או לשינוי שלהם. אנו יכולים לבחור איזה כללים חדשים אנו רוצים לחיינו, והראשון שביניהם כדי שכל זה יפעל הוא שהעבר שייך לעבר והעתיד יכול להפתיע ולכן בהווה כדאי להיות פתוחים לאפשרויות.

כך אנו יכולים לתכנן לעצמנו עתיד אחר, להתמקד בו ולנקוט בפעולות בהווה אשר יגרמו להתגשמותו.

כל עוד אנו מתמקדים בעתיד אותו אנו רוצים, יש לנו את החופש להעריך את צורת ההתנהלות שלנו, לראות האם היא תורמת לנו להגיע לשם או לא (כלומר, ללמוד מהטעויות שלנו כמו שכתבנו בפוסטים הקודמים), ולשנות אותה בהתאם עד שנמצא את הפעולות הנכונות אשר יקפיצו אותנו לשם...

ולסיכום - העבר ≠ הווה ≠ עתיד. שחרר את העבר, התמקד בעתיד ופעל בהווה.