תסמונת ל.א.ה (NIH) - הנטייה לשלול רעיונות חיצוניים מבלי לבדוק אותם לעומק

תסמונת ל.א.ה. או NIH (לא אני המצאתי - Not Invented Here) הינה הנטייה לביטול רעיונות רק כי הומצאו או הוצגו על ידי מישהו אחר והסירוב לשקילת היתכנותם, העברתם הלאה או הוצאתם לפועל.

 

כבסיס לתקשורת שבין עובדים בדרגות השונות בתוך הארגון, היא מהווה פתח להשפעה מרחיקת לכת על התפקוד הפנים ארגוני, בין מחלקות, חברות בת, ספקים וחברי ההנהלה. היא מעלה את הלגיטימציה לנתקים בין עובדים, המחלקות או חברות הבת של החברה, להעצמת הפוליטיקה הבינארגונית בין העובדים, המנהלים ובינם לבין עצמם, והיא לוקחת תפקיד מרכזי בהגברת השחיקה, מאבקי הכוחות ובזבוז משאבים רגשיים. 

​

כפילוסופיה ארגונית התסמונת באה לידי ביטוי בסירוב קבלת או שימוש ברעיונות שהומצאו או הוצגו על ידי מחלקה/חברה או ארגון אחר ויצירת כל הפתרונות in-house גם אם הפתרונות הקיימים הינם טובים יותר, יעילים יותר והשימוש בהם חסכוני יותר לארגון.

​

לפיכך, באופן כללי תסמונת ל.א.ה. לא רק שהיא מחבלת ביכולת הארגון לגיוס העובדים להתייעלות וחיסכון בעלויות, היא יוצרת בזבוז בהשקעות זמן ומשאבים בפיתוח פתרונות חדשים במקום להשתמש בקיים, היא הופכת לאחת מהתסמונות המסוכנות ביותר לארגון. 

 

דרכי הביטוי של התסמונת:

​

בין העובדים להנהלה

• 'משחקי כוחות בין העובד לבין הקולגות והמנהלים

• ביטול רעיונות של העובד ללא בדיקתם לעומק,

• 'גניבת רעיונות' של העובד על ידי המנהל,

• פגיעה ביכולתו של העובד לחשיבה יצירתית וחדשנית,

• תחושת שחיקה המובילה לחוסר רצון של העובד להעלות רעיונות יעילים, ישימים  וחסכוניים,

• חסימת התקשורת בין הדרגים הנמוכים להנהלה בדרג הבינוני והבכיר.

 

בין חברי ההנהלה לבין עצמם 

• סירוב קבלת רעיונות מעובדים, קולגות וספקים

• מאבקי כח וסירוב לשתף פעולה בין מנהלים

• סירוב של מנהלים לעבוד עם הקולגות שלהם וכפייה על החפופים להם לעשות כמוהם.

 

תפוקת הארגון

• השקעת זמן ב'הרגעת רוחות' וגישור בין גורמים

• האטה בפיתוח יצרנות וחדשנות

• ביזבוזי זמן על פתרון סכסוכים אישיים

• השקעת כספים מיותרים בפיתוח רעיונות ופתרונות לבעיות הקיימים מחוץ לארגון