בהיבט הביולוגי, נדלק חלק פרימיטיבי במח שקיים עוד מתקופת השבטים, ואשר מחווט לפחד מנידוי חברתי. חלק ביולוגי פרימיטיבי זה גובר ומשפיע על תפיסתנו את המציאות, מעורר את כל הדעות הקדומות שיש לנו על עצמנו ועל הסביבה ובאופן מיידי מתפרצות התנהגויות ההגנה האוטומטיות שפוגעות בתפקודנו (אם זה בשיח פנימי או חיצוני עם הסביבה). ולכן, אין זה מפליא שהפחד הנפוץ ביותר בעולם הינו פחד קהל וביטוי בפומבי. כ 75% מהאוכלוסייה העולמית מעידים על עצמם שבמעמדים פומביים הם חווים קשיים פיסיולוגיים והתנהלותיים אשר יגרמו להם לנסות להימנע מסיטואציות בכל דרך אפשרית, לאבד קו מחשבה או לגמגם, קשיי נשימה ודופק גבוה ואפילו לתחלואה. ​ כמו כן, אין זה מפתיע שכולנו (100% מאוכלוסיית העולם), בזמן זה או אחר ננעל בפני רעיון ממקור חיצוני כדי להגן על עצמנו ולחזק את מעמדנו (תסמונת NIH). הרעיון שהוצג על ידי ספק, קולגה או לקוח יבוטל לפני שנשמע במלואו, לא תבדק היכנותו, יגרום למאבקי כח ואף ייגנב... המחיר לכך הינו בזבוז משאבים ומאבקי כח בלתי פוסקים. ​ כאשר מבינים איך להפעיל את המנגנון הסימביוזי, ניתן להשתמש בו כדי לזהות את הטריגרים , לשנות את השפעתם עלינו, לשחרר את הדעות הקדומות, להעביר את המסר שלנו לעולם ולהיפתח למקורות חיצוניים בכל מעמד, זמן ופלטפורה שנבחר בחופשיות, עוצמה, בטחון, נינוחות והנאה. ​ רק צריך לדעת איך...